I (Nate) wrote this blog initially in Hebrew. What will follow is an alternation between the English translation and the original Hebrew (for any of our Israel friends interested in correcting me 😉
I spoke today with an ulpan (Hebrew immersion course) classmate from England who asked me some questions that caused me to think in depth about the factors that lead Breanna and me to Israel. I didn’t come because of any confidence in a scholarly way of thinking or any goal of becoming some kind of scholar; I came to Israel to learn Hebrew with a heavy exposure to the language; I hoped that being here would give me an experience with the language in an environment that values the language and respects her nature. True, it’s upon me to become scholarly with the help of my studies in order to advance to a job that fits my life’s ambition, but I am in Israel to get used to Hebrew as a fully spoken and living language. I’m here to learn to understand the fullest meaning that is possible to imagine for every word in the Bible.
דיברתי היום עם חברה לאולפן שלי מאנגליה ששאלה אותי כמה שאלות שגרמו לי לחשוב בעומק על הגורמים שהובילו את בריאנה ואותי לארץ. לא באתי בגלל שום אמונה בדרך המחשבה האקדמית או מטרה להפוך כעין איש מלומד; באתי לארץ ללמוד עברית בחשיפה רבה לשפה; קיוויתי שלהיות פה יתן לי חווייה בשפה בסביבה שמעריכה את השפה ומכבדת את אופייה. אמנם, עליי להפוך למלומד בעזרת הלימודים שלי כדי להתקדם לעבודה המתאימה את שאיפת חיי, אבל אני בארץ להתרגל לעברית כשפה מדוברת וחיה לחלוטין. אני פה ללמוד להבין את המשמעות השלמה ביותר שאפשר לדמיין לכל מילה שבמקרא.
One learns grammar—true—and one also learns matters such as syntax, phonology, morphology, and the extensive ancient vocabulary, and yet the focus of the Israeli professors isn’t merely on conjugation or dissection of a hardly understood language but rather on entering into the world of the narrator as much as possible. We want to ask one simple question about the text: How does it seem to us that the person who wrote this saw the world? It doesn’t matter how many compilers wrote the book of Isaiah or even parts of the Torah. For believers, the whole Bible is holy and there’s no “fact” that can change this because our faith is not based on traditions of interpretation but rather on the simple belief that the Bible is the Word of God and that there exists within it a complete testimony to Jesus the Christ/Messiah. And this belief doesn’t necessarily flow from any fact but rather from the mercy of God!
לומדים דקדוק, כן, וגם לומדים עניינים כמו תחביר, תורת ההגה, תורת הצורות ואוצר המילים הרחב והעתיק, אך הריכוז של הפרופסורים הישראליים אינו רק על ניתוח או ביתור שפה בלתי מובנת אלא גם על כניסה לעולם המְדבר ככל האפשרי. אנחנו רוצים לשאול שאלה פשוטה אחת על הטקסט: איך נראה לנו שבן האדם שכתב את זה ראה את העולם? לא משנה כמה מחברים כתבו את ספר ישעיהו או אפילו חלקי התורה. למאמינים כל המקרא קדוש ואין שום ”עובדה“ אשר יכולה לשנות את זה כי אמונתנו אינה מושתתת על מנהגים של פירוש אלא על האמונה הפשוטה שהמקרא הוא דְבר האלוהים ויש בתוכו עדות מושלמת לישוע המשיח. ואמונה זו אינה נובעת משום עובדה בהכרח אלא מחסד האלוהים!
Therefore, it doesn’t bother me when some professor says to me that it’s hard to believe that something actually happened in a way that I hope it happened: The important thing is that it is possible to conceive from familiarity with this ancient text some kind of guidance and confirmation in my relations with God and with others around me. As I study, I am asking myself: What do we know with certainty about the language of the Bible and what are the assertions and speculations that we simply accept or assume for one reason or another?
לכן זה לא מפריע לי כשפרופסור כלשהו אומר לי שקשה להאמין שמשהו באמת התחולל באופן שקיוויתי שהוא היה: העיקר הוא שאפשר להשיג מהכרות עם הטקסט העתיק הזה איזה הדרכה ואישור ביחסים שלי לאלוהים ולאחרים מסביבי. כשאני לומד, אני שואל את עצמי: מה אנחנו יודעים בוודאות על שפת המקרא ומהן הקביעות וההשערות שאנחנו סתם מקבלים או מניחים בגלל סיבה כלשהי?
For example: the meaning of the word “created” in Genesis 1:1 is hard to understerstand in its original context. Some claim that its meaning is related to creation of the world out of nothing (ex nihilo), but there are also those who claim that its meaning is not decidedly related to the “out of nothing” argument but rather simply to the “building of the world” as it is (even to this day) and that’s it. Either way, it’s possible to see the nature of God: He has made the world using this action of “creation” and still today this order continues which is agreeable to God. It is self-evident that the god who makes everything can also create the world from nothing but the most fascinating thing in the verses on the creation of the world is that some scribe thousands of years ago thought about God in a way that is similar to my thinking and I feel an impulse/desire to identify with this God and with the scribe who wrote this.
למשל, לדעתי: משמעות המילה ”ב.ר.א.“ בס׳ בר׳ א,א היא קשה להבין בהקשר המקורי שלה. יש הטוענים שמשמעותה קשורה לבריאת העולם יש מאין, אולם גם קיימים הטוענים שמשמעותה אינה בהחלט קשורה לוויכוח של יש מאין אלא פשוט לבניית העולם כפי שהוא (אף עד היום הזה) וגמרנו. כך או אחרת אפשר לראות את אופי האולוהים: הוא עשה את העולם דרך הפעולה של בריאה ועדיין כיום נמשך הסדר הזה שאיתו האל משלים. מובן מאליו שהאל שעשה את הכול הוא יכול לברוא את העולם יש מאין אבל הדבר המרתק בפסוקים על בריאת העולם הוא שאיזה סופר לפני אלפי שנים חשב על האלוהים באופן דומה לי ואני מרגיש איזה דחף להזדהות עם האל הזה ועם הסופר שכתב את זה.
I want to bring light to the world as God has, I want to direct waters (to my house for instance on their way to the sea), I want to cause plants to produce fruit, and I want animals to live in abundance! I am astounded when I read that like this God, I am entitled along with all humans to rule (for my pleasure) over all of creation. And in this I see a potential contradiction: If I don’t listen to other people, I will in fact plunder from them a basic right that belongs to ALL of us together!
אני רוצה להביא אור לעולם כמו האל, אני רוצה לכוון מים (לביתי לדוגמה בדרכיהם לים), אני רוצה לגרום לצמחים לעשות פרי, ואני רוצה כי חיות העולם יחיו בשפע! אני תמה כשאני קורא שכמו האל הזה, אני זכאי יחד עם כל בני אדם לרדות בכל הבריאה. ובזה אני רואה סתירה פוטנציאלית: אם לא אשמע בני אדם אחרים, אני בעצם אשלל מהם חירות יסוד ששייכת לכולנו ביחד!
This is the power of the Bible: to cause us to identify with our maker, our creator, and to understand our nature and our character. And the result of this involvement with God and with others is that we will understand Jesus as our Christ/Messiah and in his own words “friends.” There is no need to argue over minuscule matters but rather to receive the wisdom and understanding of God that lead to Jesus our perfect ruler.
זה הכוח של המקרא: לגרום לנו להזדהות עם עושנו בוראנו ולהבין את טבענו ואת אפיינו. והתוצאה מהזדהות זו עם האל ועם אחרים היא שנכיר את ישוע כמשיח שלנו ובמילים כמו משלו ”חבריו“. אין צורך להתווכח על עניינים קטנטנים אלא לקבל את חכמתו ואת בינתו של האל המובילות אותנו לישוע מלכנו המושלם.
So now I return to the thoughts that lead me to write this blog. What caused Breanna and I to come to Israel and what value is there in our being here? Aside from the hope of blessing those with whom we interact, I also hope that we will become fluent in Hebrew in order to take a thousands-year-old text that points to Jesus and to help others read it in its most basic and original form available today.
ועכשיו אני חוזר על המחשבות שהובילו אותי לכתוב את הבלוג הזה. מה גרם לבריאנה ולי לבוא לארץ ואיזה ערך יש בהיותנו פה? חוץ מהתקווה לברך את אלה אשר להם נתייחס, אני גם מקווה שנהיה לשוטף בעברית כדי להשתמש בטקסט בן אלפי שנים המצביע על ישוע וכדי לעזור לאחרים לקרואו בצורתו הכי יסודית ומקורית שיש בידינו כיום.
